פסק-דין בתיק ע"פ 2176/08

לפניי ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג), בת"פ 6804/01, שניתנה ביום 11.12.07, לפיה נדחתה בקשת המערער להאריך את המועד לביצוע צו הריסה שהוטל עליו בגדרו של גזר-הדין מיום 31.7.06.

בת"פ 6804/01 הואשם המערער, עוד בשנת 2001, בעבירה של בנייה ללא היתר - לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בכך שבאזור צומת פת בירושלים הקים מבנה מפח בשטח של כ-38 מ"ר ללא היתר בנייה. בת"פ 3031/01, הואשם המערער בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון - לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בכך שניהל במבנה האמור עסק של מכירת פרות וירקות, זאת ללא רישיון עסק כדין. אין חולק, כי המבנה הנדון הוקם בשטח ציבורי, המשמש אף כמעבר לציבור, וכי לא ניתן להוציא היתר בנייה להקמתו.

הדיונים בתיקים האמורים אוחדו בבית-משפט קמא, ונדחו מעת לעת, בין-השאר על-מנת לסייע למערער למצוא פתרון חוקי להפעלת העסק, זאת נוכח העובדה שהוא אסיר משוקם.

בהכרעת-דין מיום 6.2.05, הרשיע בית-משפט קמא (כב' השופט מ' בן עטר) את המערער בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי האישום האמורים. לאחר הכרעת-הדין נדחו הדיונים פעם אחר פעם, זאת בין-השאר מחמת אי-התייצבות המערער לחלק מהדיונים.

בגזר-הדין מיום 31.7.06 השית בית-משפט קמא (כב' השופט ארנברג), על המערער קנס בסך 5,000 ש"ח, וציווה כי עד ליום 1.8.07 יהא על המערער לסגור את העסק ולהרוס את המבנה.

בקשה שהגיש המערער להארכת המועד לביצוע הצווים האמורים, נדחתה בהחלטתו של בית-המשפט (כב' השופט ארנברג) מיום 12.11.07. בבקשה טען המערער, כי גורמים שונים בעירייה, אשר מודעים להליך שיקומו, מנסים להביא לפתרון אשר ימנע את סגירת העסק ושבירת מטה לחמו. הוא הוסיף וטען, כי סגירת העסק עלולה להביא לקריסת ההליך השיקומי שבו הוא  נתון מזה מספר שנים.  נוכח טענת המערער, כי ועדת חריגים בעיריית ירושלים אמורה לקבל החלטה בעניינו בהקדם, הורה בית-המשפט כי צו ההריסה יעוכב עד ליום 1.2.08, וכי אם לא תחול התקדמות ממשית בהליכים להכשרת המבנה, לא תינתן כל ארכה נוספת.

על ההחלטה האחרונה הוגש הערעור דנן.

במהלך הדיון בערעור נתחוור, כי אין כל אפשרות להנפיק היתר בנייה למבנה, אשר הוקם, כאמור, על שטח ציבורי. עוד הוברר, כי מנהל אגף חברה ונוער בעיריית ירושלים, מר יוסף שרעבי, המנסה לסייע למערער בשיקומו, יזם פגישה עם סגן היועץ המשפטי לעירייה ועם מנהל אגף הרישוי והפיקוח. ממכתבו של מר שרעבי, אשר הוגש לבית המשפט על-ידי הסנגורית, עולה כי העירייה תהיה מוכנה לשקול חלופות להפעלת דוכן על-ידי המערער, ואולם עד לעת הזו לא הציג המערער חלופות כלשהן. הסנגורית עתרה לארכה נוספת לביצוע צו ההריסה, זאת על-מנת לאפשר למערער למצוא מקום חלופי להפעלת העסק.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. המערער הקים בשטח ציבורי, ללא היתר, מבנה מפח לפני כתשע שנים בצומת מרכזי בירושלים, זאת ללא היתר בנייה, ומפעיל מאז במקום חנות ירקות ללא רישיון עסק. אכן, אין להתעלם מהמאמצים שעושה הנאשם לשיקומו, לאחר  שחילץ עצמו ממעגל הפשיעה; ואולם, אין בכך כדי להצדיק הנצחת ביצוע עבירות במשך כעשור, ובפרט כשמדובר בהקמת מבנה מאולתר מפח אגב פלישה לשטח ציבורי. משהובהר, כי לא קיים כל סיכוי להקצאת השטח למערער, ולהנפקת היתר בנייה, אין מנוס מסגירת העסק, והריסת המבנה.

על-יסוד האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא, לפיה עוכב ביצוע צו ההריסה עד ליום 1.2.08; ולפיכך, אני דוחה את הערעור. עם זאת, על-מנת לאפשר למערער להתארגן לביצוע ההריסה, ולשכור מבנה חלופי להפעלת העסק, יושהה ביצוע הצווים שבגזר הדין עד ליום 15.7.08.

ניתן היום, כ"ה באייר תשס"ח (30 במאי 2008), בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לב"כ הצדדים בפקסימיליה, זאת על-פי הסכמתם, ותוודא טלפונית קבלתם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: